טרנזקציות- זמנים וסט פעולות

התנגשויות:

 R(X)     W(X)

 W(X)     R(X)

 W(X)     R(X) 

בר סידור קונפליקט :

הגדרה:  בר סידור קונפליקט הוא זמן בוא יהיה סדר בין הטרנזקציות כלומר ,

T1 -> T2

ולא:

T1->T2->T1

זה מהווה סתירה (מעגל).

בר סידור מבט:

דבר ראשון בר סידור קונפליקט חייב להיות בר סידור מבט אך ההפיך אינו נכון יכול להיות בר סידור מבט אך לא בר סידור קונפליקט.

ישנם 3 חוקים לבר סידור מבט :

1) קריאה:  

קריאה של ערך התחלתי X ממסד הנתונים   היא תקרא אותו ממסד הנתונים גם שנסדר אותו בזמן סדרתי.

לדוגמה  נניח כי T2 קוראת ממסד הנתונים את ערך F ונניח כי אנו מסדרים את T3 כך ש T3 בא ה לפניי T2 , נוסיף נתון כי T3 כותבת את ערך F אז יוצא מכאן ש T2 קוראת לאחר הסידור את הערך ש T3 כתבה ולא את הערך ממסד הנתונים.

2)  אם T1 קראה ערך X ש T2 כתבה גם בזמן סדרתי תקרא ערך ש T2 כתבה.

3) אחרונה שכותבת ערך לפריט תעשה זאת גם בסדרתי (עבור כל פריט מידע).

חוק 3 זהו החוק הכי קל לבדיקה.

בר אישוש:

אם T1 קוראת ערך שנכתב ע"י T2 אז מכאן נובע כי T2 תעשה COMMIT לפני ש T1 תעשה COMMIT.

CASCADELESS:

 כמו בר אישוש אך יותר חזק כלומר יכול להיות זמן בר אישוש ולא CASCADELLESS אך לא יכול להיות זמן CASCADELLESS ולא בר אישוש.

נניח כי T1 כותבת את X ו T2 קוראת לאחר מכן את X אז מכאן נובע כי ה COMMIT של T1 יהיה לפני הקריאה של T2

מודל מערכות

מודל המערכות שם במרכזו את המערכת , מערכת היא קבוצה של חלקים הפועלים יחד להשגת מטרה משוטפת.
חלקי המערכת יכולים להיות מורכבים לדוגמה מאנשים(קבוצת כדורגל) או חלקים פיזיים (מכונית) או תהליכים פיזיים(מפעל ייצור) או תהליכים אחרים (תוכנה) וכו'.
ישנם כמה וכמה סוגי מערכת אנו נתמקד בשתיים מהם המערכת הסגורה והמערכת הפתוחה.
מערכת פתוחה- במערכת פתוחה הפלטים מבודדים ואינם משפיעים על הקלטים המערכת הסגורה אינה מודעת לביצועיה ניקח לדוגמה משיבון טלפוני עם קלטת כאשר נגמר מקום האיחסון בקלטת המכשיר אינו יודע לרוקן את הקלטת לבד זוהיא  דוגמה למערכת פתוחה.
מערכת סגורה - המערכת הסגורה מושפעת מהתנהגות העבר היא בעלת מבנה של לולאה סגורה , המערכת הסגורה מעבירה משוב על הפעולות שלה ומסיקה מסקנות.
ניקח לדוגמה את המשיבון שנמצא בתוך הפלאפון כאשר משיבון ההודעות מלא מתקבלת הודעה שאין מקום להודעות חדשות - זוהיא דוגמה למערכת סגורה.

לסיום נגדיר כמה הגדרות לגבי מודל המערכות:

משובים- ישנם 2 סוגים של משובים- משוב שלילי ומשוב חיובי:

משוב שלילי- תפקידו של משוב זה הוא לעקוב אחר האילוץ ולפעול במקרה של חריגה לדוגמה ייצור מוצר שלא מתאים לאריזה שלו אז יש לשנות את גודל המוצר שוב ושוב עד שיתאים לאריזתו.

משוב חיובי- משוב חיובי מגדיל או מקטין עוד ועוד גודל מסויים לדוגמה מפעל רווחי יגדיל ויגדיל את רווחיו ויקטין את הוצאותיו.


סימפוטמים- סימפטום הוא סימן היכר ,אות מבשר או תופעה נלווה למגמה שמתהפכת.

דוגמה:

סימפטום- מחסנאי לא מצליח להתארגן בזמן לקראת משלוח.
זיהוי בעיה- רמת מלאי לא מעודכנות.
פתרון - ביצוע תקופתי של ספירת מלאי.

ניהול פרויקט

מהו פרויקט ?

 פרויקט זהו בעצם משימה יחודית התחומה בזמן ומאורגנת כיחידה ביצועית בעלת אוסף מוגדר של יעדים.

עד כאן ההגדרה היבשה בואו נתחיל לפרק את הדבר הזה שנקרא פרויקט לגורמים גורמים.

לכל פרויקט יש מחזור חיים בעל 4 שלבים:

1.שלב היזום -בשלב זה מתקבלת ההחלטה שהפרויקט דרוש מגדירים את מטרות הפרויקט ומעלים מספר חלופות לגביי הפרויקט.

2. שלב התיכנון - בשלב זה יוצרים תוכנית מסודרת לפרויקט , תוכנית בעלת לו"ז משאבים וכ"א.

3. שלב הביצוע - שלב זה יש האומרים כי הוא השלב החשוב בתהליך מוציאים לפועל את התוכנית קרי מבצעים את הפרויקט הלכה למעשה, בשלב זה בעצם תפוקות הפרויקט מיוצרות.

4.שלב הסיום- השלמה כל הפעולות והפינישים להשלמת הפרויקט, כמו כן בשלב זה מוסרים את תפוקות הפרויקט ללקוח ומשחררים את הצוות ואת שאר המשאבים.

בכל שלב הפרויקט יש לנהל אותו בשתי מילים פשוטות - פונקצית הניהול היא תיכנון מקדים ובקרה בשלב הביצוע זוהיא כל תורת ניהול הפרויקט על רגל אחת.

עכשיו שהבנו בגדול מהו פרויקט בוא ונעסוק בכמה הגדרות ומושגים:

פעילות-  פעילות היא משימה הנדרשת להשלמת הפרויקט הפעילות צורכת משאבים וזמן יש פעיליות הניתנות לפירוק לתת פעיליות כל פעילות מוגדרות בזמן ביצוע מתוכנן ותקציב מתוכנן. הזמן הביצוע הכולל והתקציב הכולל הם סכום כל זמני ביצוע ותקציבי המשימות.

משאב-משאב  הוא כל דבר המצריך את קיומו לביצוע המשימה כגון ציוד , כסף,זמן,כ"א וכו'

ארוע- תוצאה של השלמת ביצוע משימות.

תרשימי רשת- תרשים רשת הוא תאור גרפי של קשרים בין משימות למאורעות בהתאם לסדר הביצוע כל תרשים רשת מורכב מצמתים וקשתות הנקראים חיצים.

ישנם 2 סוגים תרשמי רשת AON - פעילות לפי צמתים ו AOA פעילות לפי קשתות.

AOA- החיצים בתרשים זה מייצגים את הקשתות ואילו הצמתים מייצגים ארועים.

AON- הצמתים מייצגים משימות ואילו החיצים מייצגים את היחס הסדר בין משימות.

בתרשים AON ישנם 3 סוגים שונים של צמתים : 

1. ראשוני.

2. המשכי.

3.סופי.

3 סוגי הצמתים נבדלים בניהם בהתאם לקיום משימה מקדימה או עוקבת.

נעבור כעת על יצירת תרשים רשת מתוך תוכנית פעולה:

מקור הידע של התרשים הוא כמובן תוכנית הפעולה של הפרויקט, אנו צריכים לשאול 2 שאלות :

1. איזה משימות?

2. ומהו סדר הקדמיות של המשימות?

בניסיונו לענות על שאלה 2 אנו צריכים לקחת בחשבון את זמינות המשאבים למשימות ואת תלות הטכנית בין המשאבים.

דוגמא:

ניצור תרשים רשת לפי שיטת PERT שלה אחר שלב:

1. קודם כל נחשב את משך הפרויקט:

עבור כל משימה נקבע משך הביצוע שלה למשימה הראשונה נקבע זמן התחלה לאחר מכן ניתן לשאר המישמות הנותרות 4 תאריכים שונים לכל אחת:

א. תאריך התחלה מינימלי.

ב.תאריך התחלה מקסימלי.

ג.תאריך סיום מינימלי.

ד.תאריך סיום מקסימלי.

לאחר קביעת על התאריכים לכל המשימות נמצא את המסלול הקריטי ונעשה שינויים ושיפורים בתיכנון הפרויקט בהתאם לאילוצים ולדרישות.

בשלב האחרון נקצר את משך הפרויקט כמה שאפשר ע"י שיפורים והשינויים שעשינו שלב הקודם.

לפני שנעברו לנושא הבא שהוא הבקרה בואו ונגיד כמה מילים על תרשים GANTT.

תרשים GANTT נמדד בשניי פרמטרים :

1. ימי אדם סך ימי האדם הדרושים לביצוע המשימה/פרויקט.

2. זמן קאלנדרי של המשימה /פרויקט על גבי לוח השנה כפונקציה של מספר האשנים המוקצים למשימה.

ועכשיו נעבור לשלב הבקרה של הפרויקט:

הבקרה מבוצעת לאורך שלב ביצוע הפרויקט מטרתה היא לשמור את מסגרת הפרויקט כפי שתוכנן עם זה תקציבית או מבחינת לו"ז.

תהליך הבקרה בודק את המצב בפועל לעומת המצב המתוכנן.

התהליך כולל תיקון וטיפול בסטיות של הפרויקט מהתכנון המקורי.

בכל פרויקט במהלך חייו יש הנחות , הנחתה מאפשרת לקצר את משך הפרויקט ע"י קיצור משימה מסויימת הקיצור מתבצע  ע"י הקצאה של משאבים נוספים למשימה זו.

הנחתה נחשבת ליעילה עם היא הונחתה על המשימה בעלת יחס ההעלות תועלת הטוב ביותר , הנחתה מבוצעת למשימה אחת.

לאחר ההנחתה יש לחשב מחדש מסלול קריטי.

לאחר סיום הפרויקט אנו מגדירים פרויקט מוצלח עם : 

1. התוכנית הוצאה לפועל .

2.הפרויקט עמד בלוח הזמנים שתוכנן לו.

3.הפרויקט עמד בתקציב שהוקצב לו.